fbpx
The current user is not "bla".

ביאנלה לאמנות ועיצוב 2023

מאי 16, 2023

אנחנו גאות להשתתף בביאנלה לאמנות ועיצוב 2023 ומזמינות אתכם לא לפספס תערוכה נפלאה אשר שואלת את השאלה “מהי מידת האדם?” והיא מתמקדת במצב האנושי בפתחו של עידן חדש. הביאנלה מתפרשת על פני רוב חללי התצוגה של המוזיאון, את האוהל שלנו בחרנו להציג במרחב החוץ, אוהל מותאם מקום אשר ממוקם במרכז הגורן של חצר הלחם ליד מרכז אדם ועמלו.

בקרוב נציע סיורים מאורגנים לתערוכה, הישארו מעודכנים!

בפרויקט בחרנו לעסוק באוהל כאובייקט קונסטרוקטיבי, מבנה ארעי הנתמך ע”י יתדות ומוטות. נתייחס לערך שלו כמחסה, בית, מקום מגורים, ומסתור.

האוהל ממוקם בחצר הלחם, במרכז הגורן. הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. במושבות ובקיבוצים הראשונים הייתה הגורן מקום מפגש. הישיבה על הגורן שמשה להתכנסות חברתית, לשיחה ולשירה. הגאומטריה שנבחרה היא של אוהל סיירים, מבנה צבאי פשוט ומוכר. שני אלה מעוגנים בתרבות המקומית והיוו את נקודות הפתיחה למיצג.

לאוהל המוצג קונסטרוקציה בסיסית עליה מונחות יריעות טקסטיל סרוג בעבודת יד, אשר מקיפות אותה. האוהל בנוי ממודול של ריבועי סבתא. סריגת ריבועי סבתא, אסתטיקה ששורשיה רחוקים מכאן, היא האלמנט המוכר ביותר של מלאכת הסריגה במסרגה אחת. ריבועי סבתא הם כמו אבן בניין. ניתן לסרוג אותם בכל גודל ולהרכיב מהם משטחים. לאורך ההיסטוריה, הריבועים נסרגו משאריות חוטים וניתן היה לסרוג אותם בדרכים ולכן נחשבו למאפיין נוודי.

המפגש בין הטקסטיל והקונסטרוקציה מייצר מתח בין התפיסה של האוהל כמבנה נוודי ומהיר לבין קירותיו שלוקח זמן רב לייצר אותם. המפגש מעלה את השאלה מה הופך מבנה לבית. מעבר להיותו מגדיר מקום, האם זו טביעת האצבע היצרנית? התבלותו עם הזמן? העובדה שהוא יכול לגדול ולהגדיר שטחים נוספים כחלק ממנו?

ריבועי הסבתא מזכירים בנראות שלהם משרביה. הם מייצרים משטח דו מימדי, מחורר במידה משתנה. משרביה היא אלמנט נפוץ לאדריכלות המזרח התיכון, והתפתחה על מנת ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ וחללים שהם בין לבין. היריעות סרוגות מטקסטיל ייחודי שפותח ע”י המותג ומתאים בתכונותיו לתנאי חוץ. השימוש בטקסטיל זה, מוגן שמש, מתייחס למזג האוויר האזורי, וכמו המשרבייה מייצר חלל ביניים בין הפנים אל החוץ. בין חשיפה מוחלטת להגנה מלאה, אזור של פגיעות.

הנוסטלגיה להווה המתוארת בתמה של הביאנלה, מתחברת לחשיבות שאנחנו מייחסות לשימור מלאכות יד. אנחנו מאמינות בצורך וביכולת של האדם לעמוד ברשות עצמו, לייצר לעצמו את המרחב לקיומו. לצד האוהל יחולקו דפי הוראות מפורטים – איך לייצר את אותו האוהל בעצמך, מלווה בשרטוטים טכניים והוראות סריגה).

היכולת לסרוג לעצמנו מחסה היא כוח, ותהליך הסריגה, שלוקח זמן, הוא תהליך מדיטטיבי ומרפא. עצם פעולת הסריגה מייצרת מרחב בטוח בתודעה, ללא קשר ישיר בהכרח לאובייקט אותו אנו מייצרים. הנשים שאנו מספקות להן עבודה, ברובן פליטות סוריות, שהצליחו לברוח וחיות היום באיסטנבול, מכירות וחוות את חווית הנוודות. בעבודה היומיומית שלנו אנו מאפשרות להן עבו דה בשכר הוגן באופן קבוע ומקוות שיהפכו את מקום המגורים שלהן לאישי, בטוח וקבוע.

Related Posts

דילוג לתוכן