שיחה עם נועה קוריאל, המעצבת הראשית של איוטה
בהמשך לניוזלטר על עיצוב, רצינו לשתף אתכם בשיחה עם נועה קוריאל, המעצבת הראשית של איוטה ב-4 השנים האחרונות. על אופן העבודה שלה, ההשראות ומה המשמעות של סריגה עבורה.
תוכלי להציג את עצמך?
שמי נועה קוריאל, אני בת 34 מתל אביב. אני מעצבת תעשייתית בוגרת המכון הטכנולוגי בחולון ובארבע השנים האחרונות אני המעצבת של איוטה.
ספרי לנו עוד על העבודה שלך?
באיוטה אני חלק מצוות של נשים שאני אוהבת כלכך. לכל אחת יש את תחום האחריות שלה, אני אחראית על העיצוב של הטקסטיל והמוצרים, אבל אנחנו עובדות בצורה מאוד שיתופית ביננו. מי שמייצרות את המוצרים שלנו היום הן פליטות סוריות באיסטנבול, ואני נמצאת בקשר יום-יומי עם מי שאחראית ללמד אותן את העבודה. יחד עם לנה, שמפתחת איתי את הסריגה והמוצרים, אנחנו בונות תיקי מוצר, כותבות הוראות ומוודאות שהרעיונות שלנו יוצאים לפועל גם מרחוק. לפני הקורונה הייתי נוסעת הרבה לאיסטנבול ופוגשת את הצוות, בשנתיים האחרונות הדברים השתנו.
במקביל לעבודה עם הקהילה באיסטנבול אנחנו עובדות על לפתח קשרים עם קהילות נוספות. היום אני בקשר עם שתי קהילות בהודו וגם איתם מפתחת מוצרים חדשים דרך סקיצות, סרטוני וידאו פגישות בזום ואינספור משלוחים.
מה ההשראה שלך?
ההשראה שלי באה מעולמות האופנה והטיולים. בדרך כלל גם יש מקום שממנו אני שואבת השראה, בתקופה האחרונה המקום הוא יוון. גרתי שם חמש שנים בתור ילדה והחוויה עיצבה במובן מסוים את מי שאני. החיים על אי יווני, הצבעוניות והמיתולוגיה היוונית הם מקורות השראה בלתי נדלים. אני אוהבת צורות פשוטות ולא מתאמצות ומאחר ואנחנו עובדות בעבודת יד בסריגה, ולחוטים שאנחנו מעצבות יש נוכחות גדולה, לרוב אני מעדיפה להשען על חומרי הגלם שלנו ולייצר מוצרים שימושיים עם טוויסט. לטקסטיל יש כוח רגשי ונוסטלגי עצום בעיני, וחשוב לי לשים לב להקשרים התרבותיים או ההיסטוריים של הקראפט איתו אנחנו עובדות.
האם יצא לך לנסח לעצמך את ״המשימה שלך״ בחיים ?
ככל שעובר הזמן אני מבינה יותר ויותר שהדבר הכי חשוב עבורי הוא מערכות יחסים. בין אם זה עם הנשים בסטודיו, הקהילות שאיתן אנחנו עובדות או האנשים אותם אנחנו מלמדות לסרוג בערבי הסריגה שלנו. אני מתרגשת לשמוע שהמוצרים שלנו משמחים את מי שרוכש אותם וגם את מי שמייצרת אותם. כל אחד מכיוון אחר. העובדה שאנחנו מייצרות בצורה אתית, ושאחד מעמודי התווך של איוטה הוא לספק מקומות עבודה לנשים גורם לי להרגיש כל יום איך לעיצוב יש כוח חיובי בעולם.
איך הסריגה פוגשת את כל זה?
מי שלימדה אותי לסרוג הייתה איריס, איתה עבדתי באיוטה כשהתחלתי. לאיריס הייתה סבלנות אינסופית. אני זוכרת ששמעתי אותה מדברת על סריגה בשפה מקצועית, סוגי תכים והגדלות ואיך לבנות את הצורה שאנחנו מחפשות, ורציתי גם לדעת! עם הזמן התחלתי גם אני להבין את השפה המקצועית והיום אני דוברת אותה שוטף.
לסריגה יש הרבה אספקטים- אסתטי, הבעה עצמית, שימור קראפט, מדיטטיבי. איך הם פוגשים אותך?
ללמד מישהי או מישהו מיומנות חדשה זה אחד הדברים המספקים בעיני ואני חווה את זה כל פעם שאנחנו מלמדות קבוצה לסרוג. לפני שעבדתי באיוטה למדתי רקמה בפריז ואני זוכרת את הלחץ והתסכול שחוויתי בהתחלה. הידיים שלי היו קפוצות ונתפסו לי כל מני שרירים. אני זוכרת שהמורה אמרה לי לשחרר את הידיים ולהירגע. לראות את התהליך הזה קורה בכמה שעות, איך התסכול והחשש הופכים לסיפוק ושמחה, זה אחד הדברים האהובים עלי.
