איוטה בת 10!
קחו אותנו עשר שנים אחורה, לא דמיינו שאיוטה תהיה החברה הישראלית הראשונה שמקבלת את תו הפרפר לצד לואי ויטון, איב סאן לורן ודיור.
סיימתי לימודי עיצוב תעשייתי לפני 15 שנים, עבדתי בחברת אופנה גדולה ומצליחה, הבנתי שאני אוהבת את העבודה שלי, אבל זו תעשיה אכזרית ואני לא בטוחה שהיא מייצגת את מי שאני ואת מי שאני רוצה להיות. למרות כל הדברים היפים שעטפו אותי, החלטתי לעזוב ולצאת לטרק של חודשיים שנקרא קמינו דה סנטיאגו. לפני הנסיעה פגשתי את מי שעד היום היא היזמת והמשקיעה שלנו, בפגישה שלנו דיברנו על החזון של הקמת מותג שמבוסס על עבודת יד ומספק עבודה לקהילות של נשים בכל העולם.רננה בנית, אוצרת וחוקרת אופנה, כותבת ומרצה על החיבורים שבין אופנה, אמנות, מגדר והיסטוריה.
אני זוכרת שפתחתי גוגל וכתבתי Crocheting וקיבלתי בעיקר גרביים לתינוקות, ממש לא משהו שהיה נראה לי מעניין, ולמרות זאת המחשבה על הרעיון הזה ליוותה אותי באותם 300 ק”מ שהלכתי ברגל עד שהבנתי שאני בעצם מתלהבת ממנו. האתגר של לקחת מלאכת יד שנחשבת נוסטלגית ו”זקנה” הדליקה אותי. אולי דווקא אנחנו נצליח לגרום לקראפט הזה להיות נחשק ורלוונטי. (יש שיגידו שאחת הטעויות הנפוצות של יזמים היא לקחת משהו שלא מגניב ולחשוב שדווקא הם, מכולם, יעשו את זה מגניב).
סריגה היא שפה, יש לה סימנים בדומה לתווים במוסיקה. ההבנה שתהיה לנו שפה אלטרנטיבית, כאמצעי תקשורת בינינו ובין קהילות נשים היתה פריצת דרך מחשבתית. הסריגה מאפשרת להתגבר על קשיי שפה מרחק ותרבות ומייצרת מרחב בטוח ויצירתי.
דמיינתי סטודיו לעיצוב, חבורה טובה כזאת. ביחד נפתח טקסטיל, ככה נשלוט על איכות המוצרים ועל הייחודיות שלהם. המסע היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי. היינו אנונימיות, לקח לנו זמן למצוא עם מי לעבוד באופן קבוע, להקים קהילה של נשים שרוצות לעבוד ושגם אפשר לסמוך עליהן, לקח לנו זמן להצליח לייצר חוטים, לייצר קשרים בארץ ובחו”ל וללמוד מה זה להקים עסק.
היום, עשר שנים אחרי, אנחנו מספקות עבודה לנשים מעוטות יכולת דרך הסריגה. התחלנו עם בדואיות בנגב, והיום עובדות עם פליטות ונשים תורכיות. לפני שבועיים חזרנו מהודו במטרה לעבוד עם קהילות של נשים הודיות בכפרים. נשים אלו הן מי שמייצרות לנו את המוצרים ובדרך זו מקבלות שכר הוגן, תנאים סוציאליים, ביטחון עצמי, מיומנות ותקווה.
היום אנחנו מוכרות בגלריות נחשבות ב12- מדינות בכל העולם, עושות שיתופי פעולה עם חברות כמו פג’ו, טום דיקסון, מאייט, מקס מארה ועוד, מציגות בתערוכות נחשבות בפריז, ניו יורק ומילאנו, עובדות עם מלונות יוקרה וחברות היי טק הכי נחשבות במשק.
כל אלה מבינים שלקנות את המוצרים שלנו מייצר אימפקט חברתי ישיר – ככל שיקנו יותר מוצרים, נוכל לספק יותר עבודה ליותר נשים, יותר הזדמנויות, יותר משמעות.
אנחנו פה כדי להזכיר לאנשים ולעצמנו שאפשר לבחור אחרת, שזה בידיים שלנו, שאנחנו בוחרים איך יראה הבית שלנו, ואיך יראה העולם סביבנו.
שנה טובה, בשורות טובות ושכולם יחזרו הביתה עכשיו!
שולה, טל, דורית, נועה, תמי, לנה, חן וסופי
