שיחה עם חן שוחמי חדד

בחודש שעבר נפגשנו עם הנשים של פרויקט קומי. המפגש איתן היה גם משמח וגם מעורר תקווה. היינו יחד, נשים שונות ממקומות שונים וממקצועות שונים, אבל עם המון במשותף. 

בראש המיזם עומדת חן שוחמי חדד. חן היא אמא לשלושה שגרה בעוטף עזה, מוליטאסקרית רבת פעלים והישגים. הפעם אנחנו מביאות לכן ראיון איתה, על מה מניע אותה, מה התקוות שלה ואיך היא רואה את העתיד שלנו כנשים כאן. בנו המילים של חן מפיחות תקווה. מקוות שגם בכן. 

צילום: רוני כנעני

תוכלי להציג את עצמך?
נעים להכיר! חן שוחמי חדד, נגיעה מגיל 40, נשואה לשי ואמא לשלושה ילדים מדהימים: שקד, פלג וגפן. גרה בקיבוץ כרמיה שבעוטף.

ספרי לנו על העבודה שלך? מאיזה תחום את מגיעה?
בחצי השנה האחרונה אני מנהלת את מיזם “קומי” – תכנית מנהיגות ויזמות לנשות הנגב המערבי. המיזם מעניק לנשים כלים פרקטיים לקידום לתפקידי מפתח והשפעה, לצד הקמה ופיתוח של מיזמים התורמים לצמיחת האזור.

הגעתי מהעולם העסקי, עד לפני חצי שנה עבדתי בקבוצת החברות של אסתי לאודר, במגוון תפקידי ניהול, הדרכה ופיתוח מנהלים. בתקופת המלחמה מצאתי את עצמי עוסקת רבות בסיוע לקהילה בתחום התעסוקה והעסקים, ותחושת הסיפוק האדירה מהעשייה הזו הובילה אותי להחלטה – לחפש תפקיד משמעותי שבו אוכל לתרום באופן ישיר לפיתוח הנגב המערבי.

לשמחתי, נקרתה בדרכי ההזדמנות להוביל את מיזם “קומי”, ומהרגע שראיתי את המשרה – התחברתי לחזון, לפוטנציאל וליכולת ההשפעה העצומה של המיזם. הרגשתי שאני פשוט חייבת לקחת את האתגר הזה ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.

במסגרת התפקיד, אני אחראית על 11 קבוצות הפועלות ברחבי הנגב המערבי, בשותפות עם הרשויות המקומיות, מנחות הקבוצות והמרצות החיצוניות המגיעות להעביר תכנים. אני פועלת בהתמדה ליצירת שיתופי פעולה שיחזקו את המיזם ויעניקו לו יציבות וצמיחה.

אני מגדירה את עצמי “סלאשרית” – לצד תפקידי כמנהלת מיזם “קומי”, אני גם מקדמת תעסוקה ועסקים ביישובי תקומה שבמועצה האזורית חוף אשקלון, אחראית על ועדת הקליטה בקיבוץ שבו אני גרה, ובנוסף לכל זה – אני גם מאפרת מקצועית. האיפור הוא התרפיה שלי, התשוקה שלי, והוא מזכיר לי תמיד כמה חשוב לעשות דברים שאוהבים

מאיפה את שואבת השראה?
ההשראה שלי מגיעה קודם כל מהנשים שסביבי – נשים אמיצות, יוזמות, כאלה שלא מפחדות לחלום ולפעול למען העתיד שלהן והקהילה שלהן. במיוחד מהנשים של “קומי” – כל אחת מהן מביאה איתה סיפור אישי, רצון עז להתפתח ולהשפיע, ואמונה בכוח שלה לשנות. לראות אותן צומחות ולוקחות את המושכות לידיים זו תחושת סיפוק אדירה שמניעה אותי קדימה.

אני תמיד מחפשת לקחת תובנה קטנה מכל שיחה, מפגש או חוויה. אני גם מוקפת בקהילה של נשים יוצאות דופן, כמו הצוות של סופרסונס, שכל אחת מהן היא מקור השראה בפני עצמה.

אני מאוד אוהבת ללמוד מסיפורי הצלחה של אחרים. כל אלה נותנים לי כוח, מוטיבציה ורעיונות להמשיך ליזום, להוביל ולפתח את הדרך שלי.

 איך את מתחילה תהליך יצירה של פרוייקט חדש?
כשאני מתחילה פרויקט חדש, אני קודם כל משקיעה זמן במחשבה עליו לבד עם עצמי – מנסה לדמיין את התוצר הסופי, לחשוב על הכיוון הרצוי ולגבש חזון ברור.

 הטיפ הכי טוב שלי הוא להתחיל מיד. אני מאמינה שעשייה מובילה לחשיבה טובה יותר, ולא להפך. תכנון הוא קריטי – ולמדתי את זה גם בדרך הקשה, אבל יחד עם זאת, לפעמים יש נטייה לתכנן יותר מדי ולחכות לרגע המושלם, מה שעלול לגרום לתקיעות. לכן, אני מאמינה בגישה שמשלבת בין תכנון לפעולה מיידית.

 כשאני יוצאת לדרך, אני מגדירה מטרות ברורות: מה אני רוצה להשיג? איך אצליח לדעת שהפרויקט הצליח? מה החזון שלי? זה נותן לי מצפן ברור לאורך הדרך.

בהתחלה, לוקח לי זמן להניע דברים, ולפעמים זה מרגיש כאילו אין התקדמות. אבל אז, ברגע אחד – משהו זז, ואני מצליחה להמריא מ-0 ל-100. זה בדיוק הרגע שבו המוטיבציה והאנרגיה מגיעות, והפרויקט תופס תאוצה.

מה החלק שאת הכי אוהבת בתהליך העבודה? או ביום העבודה שלך?
 יש הרבה חלקים שאני אוהבת בעבודה שלי, אבל מעל הכל – אני אוהבת לחגוג הצלחות. זה יכול להיות הצלחה אישית, כמו רעיון שהצלחתי ליישם והניב תוצאות טובות, וזה יכול להיות ההצלחות של הנשים במיזם “קומי” – הרגע שבו הן מרגישות את ההשפעה של התוכנית על חייהן, יוצאות מאזור הנוחות, עושות שינוי חיובי או מרחיבות את מעגל ההשפעה שלהן.

כמעט בכל ערב מתקיימים מפגשים של “קומי”, ובשעה 21:00, כשהם מסתיימים, אני כבר מחכה לפידבקים בקבוצות הוואטסאפ. מבחינתי, זה הרגע הכי מספק – לדעת שנגענו בכל כך הרבה נשים, שהמפגש היה משמעותי עבורן ושיצרנו שינוי, ולו הקטן ביותר.

איך פגשת את טל מאיוטה? ספרי לנו על שיתוף הפעולה שיזמתן.
הכרתי את טל לפני מספר חודשים, כשהיא הגיעה לסיור בעוטף כחלק מקבוצת מנהיגים בתוכנית המנהלים של המרכז האקדמי פרס. אני הגעתי לספר על החיים בעוטף, על ההתמודדות בתקופת המשבר ועל מנהיגות נשית בזמנים מאתגרים.

במהלך השיחה סיפרתי על המיזם שלנו, “קומי”, ועל ההשפעה המשמעותית שיש לו על נשים רבות בתקופה הזו. היה משהו בסיפור שלי שנגע בטל, שמחוברת בעצמה לעולם קידום הנשים. לאחר הסיור היא יצרה איתי קשר והזמינה אותנו לאירוע באיוטה לרגל חודש האישה – מחווה מרגשת שמדגישה את הכוח של חיבורים בין נשים.

 איך השנה האחרונה והמצב במדינה משפיע על העשייה שלך?
השינוי אצלי התחיל כבר בתקופת הפינוי. אחרי תקופה קצרה שבה פשוט קפאתי, חיכיתי שמשהו יקרה, הבנתי שאסור לי להמתין ש”מישהו” יעשה עבורי את השינוי – אני זו שצריכה לקחת יוזמה ולעצב לעצמי עתיד טוב יותר.

מאז, אני פועלת ללא הפסקה ואני רואה את הפירות של העשייה שלי, וזה בדיוק המנוע שמניע אותי להמשיך קדימה.

התקופה הזו מאתגרת. לילות ללא שינה בעוטף, קשיים והתמודדויות יום-יומיות לצד המשפחה שלי. אבל אני לא מרשה לעצמי לעצור בגלל המצב. עבורי, זו שליחות – זה הצו 8 האישי שלי, ולכן אני ממשיכה לפעול בכל הכוח. ואני לא לבד – יש המון נשים ב”קומי” שחושבות ופועלות באותה הדרך. אנחנו מבינות שהמציאות תלויה בנו, ושאנחנו אלה שצריכות להוביל את השינוי – במשפחה, בקהילה ובאזור כולו.

מה את עוד חולמת להגשים?
החלום שלי הוא שהמיזם שלנו “קומי” יגדל למימדי ענק, שיתפשט לעוד אזורים בארץ, ושנוכל להשפיע באופן משמעותי על החיים במדינה שלנו. אני מאמינה שנשים יודעות להנהיג, ושצריך לראות אותן בתפקידים מרכזיים במוקדי קבלת ההחלטות וההשפעה.

החלום שלי הוא לראות עוד ועוד מנהיגות יוצאות מ”קומי”, ולראות כיצד מיזמים משני מציאות קמים תחת המטרייה שלנו, תורמים לשינוי אמיתי ומצמיחים דור חדש של נשים מנהיגות